נראה לי שירד לי יותר מדי ביטוח לאומי בתלוש, זה הגיוני?
לאחרונה נתקלתי רבות בשאלה הזו , התשובה המיידית שלי תהיה שכנראה הסכום נכון גם אם לא תמיד הגיוני , אבל זה בעיקר בגלל שאחוזי הביטוח הלאומי לא סבירים , בעיקר ביחס למה שמקבלים תמורתם.
חישוב דמי הביטוח הלאומי הוא די פשוט , כך שאם אתם עובדים במקום עבודה אחד ,אתם בגילאים שבין 18 לגיל פרישה ואינכם מקבלי קצבת נכות כללית של 75% או קצבת נכות מעבודה לצמיתות של 100%אז כנראה החישוב נכון , אלא אם כן חשב השכר טעה באיזה שהוא אופן בהגדרות שלכם.
הבעיתיות תתחיל אם אתם עובדים ביותר ממקום עבודה אחד, או שעבדתם בחלק מהשנה ביותר ממקום עבודה אחד .
אז איך יודעים שאכן ניכוי ביטוח לאומי בתלוש שלנו הוא נכון?
לפני ההסבר כמה הבהרות:
א. כשאני מדברת על בטוח לאומי אני מתכוונת גם לביטוח בריאות, אומנם הם מופיעים כשני סעיפים שונים בתלוש השכר אבל הם נגבים על ידי אותו גורם - המוסד לבטוח לאומי.
ב. חישוב דמי הביטוח הלאומי הוא חישוב חודשי ולא שנתי כמו מס הכנסה אבל אם בחודש מסויים יש שכר נוסף כמו בונוס , דמי הבראה וכ"ו והוא גבוה מרבע משכר המינימום אז יש לפרוס אותו באופן תאורטי ל-12 החודשים הקודמים .
לכן בדוגמאות שיובאו ההנחה היא שהמשכורותהחודשיות קבועות.
ג. למען הסר ספק, כל רכיבי השכר למעט פדיון חופשה בעת עזיבה וגם כמובן פיצויי פיטורין חייבים בדמי ביטוח לאומי.
ועכשיו להסבר:
הוא מתייחס לחישוב ביטוח לאומי של עובדים בגילאי 18-גיל פרישה ושאינם מקבלי קצבת נכות כללית של 75 אחוז או קצבת נכות מעבודה של 100 אחוז לצמיתות.
בחישוב דמי הבטוח הלאומי יש שתי מדרגות:
1. על משכורת של עד 60 אחוז מהשכר הממוצע (ב2020 =6,331 ש"ח) ירדו 3.5 אחוזים.
2. על כל שקל מעל ועד לשכר של 44,020 (נכון לשנת 2020) ש"ח ינוכו 12 אחוזים.
3. מעל שכר של 44,020 ש"ח לא מנוכה ביטוח לאומי.
דוגמא:
עובד מרויח 6,000 ש"ח לחודש מהו ניכויי הביטוח הלאומי שהוא צפוי לראות בתלוש?
מכיון ש6.000 ש"ח נמוך מ60 אחוז מהשכר הממוצע הרי אחוז בטוח הלאומי שיחול על העובד הוא 3.5
ולכן הוא ישלם 3.5%*6,000 = 210 ש"ח.
עובד מרויח 10,000 ש"ח מה ניכוי הביטוח הלאומי שהוא צפוי לראות בתלוש?
העובד מרויח יותר מ6,331 ש"ח שהיא כאמור תקרת המדרגה הנמוכה כלומר עד סכום של 6,331 ש"ח ינכו לו 3.5 אחוז ומ6,331 ש"ח ועד 10,000 ש"ח (3,669 ש"ח) ינכו לו 12 אחוז כדלקמן:
6,331*0.035+ 3,669*0.12=661 ש"ח
עובד מרויח 50,000 ש"ח מה ניכוי הביטוח הלאומי ?
העובד הזה עובר את 2 התקרות כלומר על ההפרש בין המשכורת שלו לבין תקרת המדרגה השניה הוא כלל לא ישלם ביטוח לאומי :
6,331*0.035 +(44,020-6,331)*0.12+(50,000-44,020)*0 = 4,743
בעצם, 4.743 ש"ח זה סכום ביטוח לאומי שיגבה מכל מי ששכרו עולה על 44,020 ש"ח, גם מי שמשכורותו 60,000 ש"ח וגם מי שמשכורתו 100,000 ש"ח.
אז אחרי שהבנו מה קורה בחישוב ביטוח לאומי במשכורת יחידה בואו נבין מה קורה כשיש יותר ממקום עבודה אחד ואז העיניינים הרבה פעמים מתחילים להסתבך.
עובד העובד ביותר ממקום עבודה אחד יודע שעליו לבצע תאום מס למס הכנסה, הוא פחות יודע שיש פעמים שידרש לבצע תאום דמי ביטוח לאומי אחרת ישלם דמי ביטוח לאומי מיותרים.
מתי יש לבצע תאום מס לביטוח לאומי ?
ב-2 מקרים:
א. כשהעובד מרויח אצל המעסיק הראשי שלו פחות מהמדרגה הראשונה כלומר פחות משכר של 6,331 ש"ח
ב. כשהעובד עובר בסך המשכורות שלו את התקרה של 44,020 ש"ח.
למה חשוב לבצע את תאום המס ומה קורה אם לא מבצעים?
כשעובד העונה לתנאים באפשרות א' מגיש למעסיק המשני שלו את תאום המס למס הכנסה ללא תאום ביטוח לאומי מחובתו של המעסיק לנכות לו את המדרגה הגבוהה של ביטוח לאומי כלומר את ה-12%, אבל כזכור אותו עובד אצל המעביד הראשי שלו מרויח פחות מהתקרה הראשונה כלומר הוא יכול עוד לשלם 3.5 אחוז על ההפרש בן התקרה לבין ההכנסה שלו אצל המעסיק הראשי, אבל את זה המעסיק המשני לא
יודע, הוא מכיר את החוק, כדי לדעת את זה הוא צריך לקבל תאום ביטוח לאומי.
כשעובד העונה לתנאים באפשרות ב' מגיש את תיאום המס למעסיק ללא תאום דמי ביטוח לאומי, שוב, הלז לא יודע מה העובד מרויח במשכורת העיקרית ומוריד לו 12 אחוז , יכול להיות שעד סכום מסויים זה יהיה בסדר אבל בשלב מסויים העובד עובר את התקרה הגבוהה של ביטוח לאומי ובכלל לא אמור כבר לשלם ביטוח לאומי.. אם נניח העובד מרויח במשכורת העיקרית שלו 30,000 ש"ח אז הוא נמצא כבר במדרגה של ה-12 אחוז, הבעיה מתחילה כשהמשכורת המשנית שלו עולה על 14,020 ש"ח כי אז הוא כבר לא אמור לשלם ביטוח לאומי, בסכום המשכורת הכולל הוא עבר את התקרה של 44,020 ש"ח, אבל כמובן שאת זה המעסיק המשני לא יודע כדי לדעת את זה הוא צריך לקבל תאום דמי ביטח מהעובד.
אז חשוב לבצע תאום ביטוח לאומי כדי לא לשלם דמי ביטוח לאומי מיותרים אבל איך מבצעים את זה בפועל?
מי שעונה על סעיף א כלומר הכנסתו אצל המעסיק הראשי נמוכה מ60 אחוז מהשכר הממוצע יכול לבצע את התאום ב-2 אופנים:
א. דרך אתר הביטוח הלאומי
ב. באמצעות מילוי טופס הצהרת עובד למעסיק משני.
מי שעונה על סעיף ב כלומר הכנסתו עולה על 44,020 ש"ח צריך לפנות למחלקת מעסיקים במוסד לביטוח לאומי ולצרף טופסי 100 (טופס המופק מתוכנת השכר , חשב השכר אמור להכיר את הטופס) מכל מקומות העבודה ל-12 החודשים האחרונים.
ואם לא עשיתם תאום המהלך השנה השוטפת מה קורה?
אל דאגה הכסף לא הולך לאיבוד במצב כזה אם אתם מגלים את זה בשנה השוטפת המעסיק אמור לדאוג להחזר אחרת המוסד לביטוח לאומי הוא זה שיחזיר לכם את הכסף, צריך לדאוג שלא עברו שבע שנים,
גם פה העונים על סעיף א' יכולים להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח לאומי דרך האתר של הביטוח הלאומי אבל הבקשה להחזר תטופל רק כשבידי המוסד לבטוח לאומי יהיו נתוני השכר שלכם מכל המעסיקים , זה קורה לאחר שהמעסיק משדר טופס 126 לביטוח לאומי , בדרך כלל בסביבות חודש מרץ של השנה העוקבת.
דרך נוספת היא לפנות ישירות לסניף וזה מתאים גם לדרך הבקשה להחזר המוגשת על יד מי שעונה על התנאים בסעיף ב' יש להצטייד בטופסי 100 שנתיים מכל המעסיקים.
אז אומנם הפוסט ארוך, אבל כדאי מאוד לדעת במה דברים אמורים כי יכול להיות טמון פה הרבה כסף מבוזבז ועוד כמה הערות והבהרות:
א. בכל מקום שכתבתי מעסיק הכוונה היא גם למשלם קצבת פנסיה מוקדמת.
ב. יש מעסיקים שלא מודעים לחובתם לנכות , בהעדר תאום דמי ביטוח לאומי, את האחוז הגבוה ולכן נוצר מצב שעובדים החושבים שמגיע להם החזר , נאלצים לשלם ביטוח לאומי נוסף לכן לפני פניה למוסד לביטוח לאומי בבקשת החזר יש לבדוק היטב את הנתונים.
ולכל שאלה מוזמנים לשאול , ממש כאן למטה , וכדי לקבל עדכונים שוטפים בנושאים מיסויים ואחרים מוזמנים להרשם לבלוג.
בהצלחה
סיגל