• סיגל מולקנדוב

מה נדרש לשלם לעובד.ת במשק בית?




לפני מספר שבועות, סיפרה לי אחותי שהיא שוקלת להעסיק מנקה, נמאס לה , כמו לרובינו, מהמרדף המייגע אחרי בית נקי, עבודה ומשפחה והיא החליטה להאציל קצת סמכויות.

ולמה אני משתפת אתכם בענייני משק הבית של אחותי?

ובכן, מסתבר שענייני משק הבית שלה דומים לכאלה שבהרבה בתים בישראל, ובמהלך ההחלטה על העסקת עובד/ת במשק בית עולות התהיות ומתחילים החישוב כמה יעלה לנו , חוץ מה50 או ה60 ש"ח או יותר, לשעה שזה ברור לנו שנשלם מה החלק שאנחנו לא בדיוק יודעים.


אז אם גם אתם כמו אחותי , החלטתם להעסיק עובד/ת במשק בית, ותוהים כמה זה יעלה לכם, הפוסט הזה הוא בשבילכם.


הדבר הראשון שיש לעשות בתחילת העסקה של עובד/ת במשק בית זה לפתוח תיק מעסיק (ניכויים) באתר של המוסד לביטוח לאומי , אחת לרבעון תצטרכו לדווח ולשלם את דמי הביטוח של העובד/ת שלכם, 2 אחוז לעובדים מתחת לגיל 18, לעובדים זרים ולעובדים המקבלים קצבת אזרח ותיק.

6.25 אחוז לעובדים מגיל פרישה ועד אשר יקבלו קצבת אזרח ותיק כאשר מתוך זה 1 אחוז ע"ח העובד.

ו- 7.25 אחוז כאשר 2 אחוז מזה הוא מחלק העובד לשאר העובדים.


שימו לב , גם אם אתם מעסיקים מנקה למשל שיש לו תיק עצמאי , מבחינת ביטוח לאומי הוא יחשב שכיר , משום שהוא עונה על הגדרת "צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) תשל"ב-1972, לפי הצו האמור אתם אמורים לשלם עליו את דמי הביטוח הלאומי כמעסיקים למרות שהוא לכאורה עצמאי, לא מכירה אכיפה בתחום אבל אין לדעת.

בנוסף דמי הביטוח עבור עובדי משק בית מחילים עליהם את כל הביטוחים שחלים על עובדים רגילים , מדמי פגיעה , דרך דמי לידה ודמי אבטלה.


עובדי משק בית הם עובדים לכל דבר ועניין וחלים עליהם כל חוקי העבודה, משכר מינימום ועד תשלום על ימי חגים.


שכר מינימום

שכר המינימום במשק היום הוא 5,300 ש"ח לחודש עבודה בן 182 שעות או לחילופין 29.12 ש"ח לשעה.


פנסיה


כמו שציינתי קודם עובדי משק בית הם שכירים לכל דבר מבחינת דיני העבודה לכן יש לברר איתם כבר בתחילת העסקתם האם יש להם קרן פנסיה פעילה אם יש להם אז יש להפקיד עבורם אחרי 3 חודשים או בתום שנת המס כמוקדם שביניהם, מתחילת ההעסקה.

אם אין קרן פעילה אחרי חצי שנה וקדימה.

יש לברר עם העובדת האם יש לה קרן מועדפת אם לא יש לפתוח קופה באחת מקרנות ברירת המחדל.

שיעורי ההפקדה הם השיעורים הנקובים בצו ההרחבה לפנסיית חובה כלומר: 6% תגמולים ממשכורת העובד/ת 12.5 % המעסיק בחלוקה ל%6.5 תגמולים ול6% פיצויים.

אם לעובד/ת ביטוח מנהלים פעיל עם הפקדה של 8.33% לפיצויים גם אתם חייבים להפקיד את ה8.33%.

אם העובד/ת התחילה לעבוד אחרי גיל פרישה ומקבלת פנסיית זקנה (לא קצבת אזרח ותיק) אין חובת הפקדה.


אל תזלזלו בנושא הפנסיה, אם אתם מחויבים בהפקדה ולא עשיתם זאת , וחלילה העובד מגיע למצב של אובדן כושר עבודה (לאו דוקא מתאונת עבודה) כך שאם היה יכול להיות לו ביטוח נכות מתוקף ההפקדות לפנסיה ואין לו כי לא הפקדתם , אתם עשויים להיות מחוייבים בפיצוי שעשוי להסתכם בהרבה כסף.


נסיעות

כמו לכל עובד גם לעובד משק בית יש לשלם החזר על הוצאות נסיעה מינימום ההשתתפות היא שווי נסיעה בתחבורה הציבורית ועד למכסימום הסכום הנקוב בצו ההרחבה שכיום עומד על 22.6 ש"ח ליום.


הבראה

עובד במשק בית זכאי לאחר שנת עבודה לקבל דמי הבראה

אם הוא עובד במשרה מלאה (למשל מטפל/מטפלת) יקבל אחרי שנה את ימי ההבראה המגיעים לפי צו ההרחבה כפול התעריף ליום שנכון להיום הוא 378 ש"ח ליום (בתהליכי שינוי כנראה ל382 ש"ח ליום) ובהמשך השנים מספר הימים שיקבל יהיה בהתאם לטבלה המוצגת מטה.


אם העובד עובד פעם בשבוע 5 שעות כל פעם, יש לחשב את ימי ההבראה המגיעים באופן יחסי כלומר:

מכיוון שמשרה מלאה היא : 182 שעות חודשיות

העובד עובד 5 שעות בשבוע ובחודש הוא עובד 5*4.3=21.5 שעות (4.3 משקף את מספר השבועות בחודש באופן ממוצע).

הוא יקבל : 21.5/182*5=0.59 ימים -בתום השנה הראשונה הוא יקבל 0.59 ימים מוכפלים בתעריף ליום 378=223 ש"ח.



חופשה

לפי חוק חופשה שנתית ישנם מספר ימי חופשה בשנה שעובד זכאי להם, לעובד שעתי או יומי העונה על תנאים מסויימים ישנו חישוב מיוחד למספר ימי החופשה להם יהיה זכאי.

כמו כן יש לזכור שלפי החוק לא ניתן לפדות ימי חופשה לפני סיום יחסי עובד מעביד, אם כי בפועל אצל עובדים במשק בית זה לא נראה לי משהו מעשי.

אז איך מחושבים ימי החופשה לעובד במשק בית:

א. עובד העובד במהלך כל השנה אצל המעסיק ועבד יותר מ-200 ימים יהיה זכאי למלוא ימי החופשה לפי החוק (מצ"ב טבלה).

ב. עובד שעבד כל השנה אבל פחות מ-200 ימים בשנה החישוב יעשה באופן הבא:

סך ימי העבודה של העובד.ת באותה שנה כפול הזכאות המלאה לימי חופשה לפי הותק ואת זה מחלקים ב-200.

אם נניח יש לך עובד שעובד.ת פעם בשבוע במשך כל השנה, כלומר 52 ימים בשנה הזכאות המלאה לפי הטבלה לחמש שנים הראשונות היא 16 ימים (הזכאות המלאה כוללת גם שישי שבת) לכן בשנה יגיעו לעובד 200 /16*52 =4.16 את תוצאת החישוב תמיד מעגלים למטה גם אם נניח היינו מקבלים 4.8 התוצאה הייתה שלעובד.ת מגיעים 4 ימי חופש בשנה אותם מכפילים בעלות השכר היומית של העובד.

ג. עובד שעבד רק חלק מהשנה אם עבד יותר מ240 ימים יהיה זכאי למלוא ימי החופשה לפי הותק, אם עבד פחות

מ-240 ימים יבוצע חיישוב כמו החישוב לעובד שעבד כל השנה םחות מ200 ימים אך המכנה יהיה 240 ולא 200.

אם עובד עבד במשך 3 חודשים , 20 ימים במהלך כל התקופה הוא יהיה זכאי ל-240 /16*20=1.33 כלומר יום חופש אחד







ימי מחלה

ימי מחלה ישולמו בהתאם לחוק , כלומר ביום הראשון לא ישולם בשני ובשלישי 50 אחוז והחל מהרביעי 100 אחוז, אם מדובר בעובד משק בית שעובד נניח יום בשבוע , בהתאם לאישור המחלה שלו יש לשלם לו את ימי המחלה , אם היום הראשון לאישור נופל על יום העבודה אצלכם , לא יקבל תשלום , אם היום השני הוא היום שנופל אצלכם אז תצטרכו לשלם לם 50 אחוז וכן הלאה.

ניצול ימי המחלה כמובן תלוי בצבירה, עובד שעובד 5 ימים בשבוע יצבור יום וחצי ימי מחלה בחודש, אחרת הצבירה תחושב בהתאם לתקן ימי העבודה בחודש (אם עובד 6 ימים בשבוע 25 ימים אם חמישה ימים 22.6 ) , כלומר מספר ימי העבודה בפועל לחלק לתקן ימי העבודה כפול 1.5.


ימי חג

ישנם 9 ימי חגים המזכים בתשלום (בטבלה המצורפת) עובד חודשי אמור לקבלם מיום העבודה הראשון ואילך, עובד שעתי או יומי יקבלם לאחר 3 חודשי עבודה, התנאי לתשלום עבור ימי החג היא עבודה יום לפני החג ויום אחרי החג , כאשר אם לא עובדים כאמור זה באישור המעסיק.

מכאן, אם אתם מעסיקים מנקה למשל אחת לשבוע ויום אחד מתשעת הימים נופל על יום עבודתו הקבוע , וכמובן שהוא עובד אצלכם יותר מ-3 חודשים, אז כן תצטרכו לשלם לה על אותו יום.

ימי אבל

עובד זכאי להעדר ממקום עבודתו בשל ימי אבל ולקבל שכר , בהתאם לנוהג המקובל בעדה אליה שייך העובד ועד מכסימום 7 ימים קלנדריים, כל זאת אם השלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק.

זכאות זו, כמובן, רלוונטית גם לעובד במשק הבית, ובהתאם לימי העבודה בהם הוא עובד אצל המעסיק.


פיצויי פיטורין

גם פה ההתייחסות היא כמו לעובד רגיל כלומר אם העובד פוטר אחרי שנה ומעלה או התפטר התפטרות מזכה אז המעסיק אמור לשלם את ההפרש שבין משכורת אחרונה לפיצויים כפול שנות הותק לצבירת הפיצויים בקופת הפנסיה של העובד.

אבל אם על העובד חל "צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסייה חובה- 2011 " וכנראה שעל עובד משק בית זה הצו המחייב הפקדה לפנסיה, והמעסיק הפקיד לו מתחילת עבודתו לקופת הפנסיה שלו 8ו-1/3 אחוז למרכיב הפיצויים הרי שחל עליו סעיף 14 והמעסיק לא יצטרך להשלים.

אם לא הפקיד לו כאמור, כלומר לא הפקיד מתחילת העבודה או הפקיד רק 6 אחוז יצטרך להשלים לפי 8 ו-1/3

אחוז לכל התקופה.


מס הכנסה

עניין מס הכנסה לעובדי משק בית הוא קצת מורכב, רוב מעסיקי עובדי משק בית לא מדווחים למס הכנסה על תשלומים לעובדי משק בית למרות שבפועל מבחינה חוקית רוב רובם של של הפעמים יש לדווח,

יש לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ולדווח באמצעות תלוש לעובד במשק בית למס הכנסה.





59 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול