סוף שנת מס - מה עושים ? גם לשכירים....

לקראת סוף השנה הבא עלינו לטובה ובהמשך לפוסט "סוף שנת מס - מה עושים? " שייוחד לפעולות שעל עצמאי לעשות לקראת סוף שנת המס , הפוסט הנוכחי מפרט פעולות שחלות גם על השכירים מבין הקוראים ,

רבים הם השכירים שאינם מודעים לזכויותיהם או לחובותיהם , ידע שעשוי לחסוך מהם כסף וגם אי נעימות במפגש עם שלטונות המס :

א. דיווח חצי שנתי על רווחים מניירות ערך- יחיד שסוחר בניירות ערך זרים באמצעות ברוקר זר , אין ניכוי מס כחוק על רווחיו כמו למי שסוחר באמצעות ברוקר ישראלי, בשל כך מס הכנסה דורש שיתבצע דיווח חצי שנתי על הרווחים מאותם ניירות ערך , דיווח אחד ב31/7 ודיווח שני ב31/1 , ותשלום מקדמה תוך 30 יום מהדיווח.

ב. דיווח מקדמות על חשבון הכנסות משכר דירה למגורים - הכנסות משכר דירה למגורים חייבות במס החל מהכנסה של 5,030 ש"ח (נכון ל2018) ניתן לקרוא על כך בפרוט כאן . ישנם שלושה מסלולים לחישוב מס על הכנסות משכר דירה למגורים כפי שמפורט בפוסט המקושר.

יש לדעת שמי שבוחר את מסלול העשרה אחוז , אינו חייב להגיש דוח למס הכנסה (אלא אם כן הכנסותיו במשכ"ד על ו על כ-334,000 ש"ח בשנה) אבל חייב לדווח ולשלם את המס עד 30 יום מתום שנת המס שבגינה התקבלו ההכנסות, כלומר עד ה30 בינואר של השנה שאחרי.

לגבי שני המסלולים האחרים יש לדעת כי הם מחייבים בהגשת דוח לשנת המס .

ג. החזרי מס - שכירים המעוניינים בהגשת דוחות להחזרי מס כדאי שידעו שניתן להגיש שש שנים אחורה

כלומר עד ליום 31/12/18 כדאי להגיש את הדוחות לשנת 2012 אחרת שנת 2012 כבר תתיישן ואם מגיע החזר הוא ילך לאיבוד וחבל..

...חבל על הכסף

ד. הוצאות המותרות לשכירים - גם לשכירים ישנן הוצאות שניתן לנכותן מהכנסתו כשכיר, ההוצאות כוללות השתלמות וקורסים מקצועיים (שהם בבחינת שמירה על הקיים ולא תוספת ערך) דמי חבר בארגון מקצועי, חידוש שנתי של רישיון מקצוע (רואה חשבון, סוכן ביטוח וכו) תשלום על טיפול הכנת דוח שנתי וספרות מקצועית.

הכרה בהוצאות האמורות מצריכה הגשת דוח למס הכנסה.

..ספרות מקצועית

ה. מימוש רעיוני לפי סעיף 125ד' - סעיף 125ד' מאפשר ניכוי ריבית (כלומר הקטנה של הכנסות ריבית) לילידי 1948 ומטה ומכאן גם הקטנת המס בגין אותן הכנסות ריבית (ניתן לקרוא על זה ביתר הרחבה כאן) , חוסכים העונים לתנאי סעיף 125ד' וכספם נמצא בפוליסות חסכון בחברות הביטוח, נהנים גם הם מהניכוי האמור, למרות שלכאורה פוליסות החיסכון מורכבות מהשקעות המניבות רווחי הון ולא ריבית .(אין אפשרות לקזז כנגדם הפסדי הון).

כדי להנות מההטבה כל שנה (ההטבה אינה מצטברת ) ניתן לעשות מימוש רעיוני של פוליסת החיסכון באמצעות פניה לחברת הביטוח , המימוש יעשה רק לצורך הניכוי ללא מכירה ורכישה בפועל.

ו. הפקדת שכיר לתגמולים כעמית עצמאי - שכיר שלא כל הכנסתו מבוטחת בביטוח פנסיוני (יכול להיות בגין מענקים , החזרי הוצאות, הפקדה לפי פנסיית חובה מחייבת רק עד השמ"ב וכ"ו) יכול להפקיד באופן עצמאי לפנסיה , ביטוח מנהלים או קופת גמל להגדיל את החסכון הפנסיוני שלו וגם לקבל על כך הטבת מס.

מה? כמה? ואיך?

שכיר יכול להפקיד על הכנסה לא מבוטחת 5% מתקרת ההכנסה המזכה (ב2018 עמדה על 8,700 ש"ח) או מההכנסה הלא המבוטחת שלו ,הנמוך שביניהם , על הסכום המופקד הוא יקבל זיכוי של 35% שיקטין לו את סכום המס שהיה אמור לשלם על משכורתו בסכום ההפקדה כפול 35%.

עמית מוטב (כזה שמפקיד או מפקידים עבורו לפחות 16% מהשמ"ב בשנה ב2018 שווה ערך לסכום של 1,585 ש"ח) יכול להפקיד גם 7% נוספים מההכנסה הלא מבוטחת שלו או מההכנסה המזכה הנמוך מביניהם ולקבל על כך הטבה במס בתור הקטנת ההכנסה החייבת בסכום ההפקדה. הפקדה כזו יכולה להתבצע רק אם ההכנסה המבוטחת של אותו עמית נמוכה מ2.5 פעמים ההכנסה המזכה (21,750 ש"ח ב2018) ורק עד לסך הכנסה מבוטחת של 2.5 הכנסה מזכה גם אם השכר הלא המבוטח גבוה מההפרש.

יחיד שאינו עמית מוטב יכול להפקיד 5% נוספים במקום 7% באותם תנאים.

רק להבהיר שעל ההכנסה המבוטחת מקבל השכיר באופן אוטומטי הטבת מס מסוג זיכוי בעת חישוב המשכורות .

למען הסר ספק כדי לקבל את ההטבות האמורות יש כמובן להפקיד את הסכומים האמורים עד לתום שנת המס.

לדוגמא:

עמית מוטב מרוויח 25,000 ש"ח , הוא מבוטח על הכנסה של 20,000 ש"ח מה הטבות המס שהוא זכאי לקבל (למעט ההטבה על הפקדת המעסיק)?

הכנסה מזכה 8,700 ש"ח (נתון)

הכנסה לא מבוטחת 5,000 ש"ח (25,000-20,000)

מס שולי:31%

זיכוי: 5%*5,000 (הנמוך מבין הכנסה לא מבוטחת להכנסה המזכה)=250 = סך ההפקדה האפשרית בזיכוי.

הטבה במס: 250*35%=87.5 ש"ח הקטנת סכום המס.

ניכוי: 21,750-20,000 (התקרה האפשרית לניכוי פחות ההכנסה המבוטחת נמוכה מההכנסה המזכה)=1,750 ש"ח

סכום הפקדה: 1,750*11%=192.5 ש"ח

הטבה במס: 192.5*31%=60 ש"ח .

סה"כ אם אותו שכיר מוטב יפקיד באופן עצמאי סכום של 2,000 ש"ח ימצה את זכויותיו ויזכה בהטבת מס של כ150 ש"ח.

האם משתלם ?

מפנה אתכם לפוסט שכתב נדב טסלר בעל הבלוג "פנסיוני, להבין את הפנסיה" בנושא שאולי יעזור להחלטה.

ח. הפקדה לאובדן כושר עבודה - תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה , עשויים בתנאים מסוימים להיות מוכרים כהוצאה לצרכיי מס גם אצל שכיר:

רכישת הביטוח היא עד לגיל 60

תקופת תשלום קצבאות הביטוח הן עד גיל 60 או עד תום תקופת הביטוח כמוקדם מביניהן.

ניתן להפקיד עד 3.5 אחוז מ2.5 השכר הממוצע במשק (ב2018 עד 24,765 ש"ח).

מעסיק יכול להפקיד לעובדו ללא חיוב במס תגמולים+ אובדן כושר עבודה 7.5 אחוז מ2.5 השכר הממוצע במשק.

כאשר מינימום תגמולים יכול להיות 4אחוז ואובדן כושר עבודה מכסימלי 3.5 אחוז ועד מכסימום 7.5 אחוז תגמולים (בקרן פנסיה למשל הכוללת בתוכה את פנסיית הנכות).

עובד שמעסיקו מפקיד עבורו את המכסימום האמור אינו יכול לזכות בהטבות במס על הפקדות נוספות עצמאיות שלו לאובדן כושר עבודה.

דוגמא:

שכיר מרוויח 20,000 ש"ח לחודש , מעסיקו מפקיד עבורו את המכסימום הנדרש לפי פנסיית חובה כלומר 6.5 אחוז על 9,906 ש"ח , העובד מעוניין להשלים לאובדן כושר עבודה מכסימלי המאפשר הטבת במס כמה עליו להפקיד ומהי הטבת המס?

הנחה: שיעור מס שולי 31%.

אם נמצע את הפקדת המעסיק נראה שהוא מפקיד עבור העובד רק יותר מ3 אחוז במקום המקסימום האפשרי של 3.5 אחוז.

9,906*6.5%=644 ש"ח

644/20,000 = 3.2%

למרות שהמעסיק מפקיד פחות מ4אחוז , עדיין תקרת ההפקדה המאפשרת הטבה במס שיכול השכיר להפקיד היא 3.5%*20,000 ש"ח = 700 ש"ח

ההטבה במס תהיה , סכום ההפקדה כפול שיעור המס השולי:

700*31%=217 ש"ח.

ט. מימוש הפסדים מניירות ערך - יש לדעת כי מס הכנסה מכיר בהפסדים ורווחים מניירות ערך רק בעת מימוש, כל עוד זה בגדר ירידה ועליית ערך ללא תזרים מזומנים אין הכרה במס, לכן אם השנה היו לכם רווחים ממומשים בניירות ערך, ויש לכם ניירות שנמצאים בהפסד כדאי לשקול מכירה וקניה על מנת לקזז את הרווח שנוצר ולקבל חזרה את המס ששולם או את חלקו.

י. חובת הגשת דוח שנתי לשכיר- פקודת מס הכנסה מטילה חובת הגשת דוח שנתי על כל היחידים בישראל שגילם מעל 18, מכלל זה היא מחריגה שורה ארוכה של יחידים עדיין רשימת השכירים החייבים בהגשת דוח שנתי היא די ארוכה אפשר לקרוא אותה כאן (המספרים רלוונטים כרגע לשנת 2017 ) הבולטים ברשימה הם:

1. המרויחים מעל 643,000 ש"ח .

2. בעלי הכנסה משכירות כאמורה בסעיף ב'.

3. בעלי הכנסת חוץ שסכומה עולה על 334.000 ש"ח

4, בעלי הכנסות חוץ שבגינה לא שולמו מקדמות מס (ריבית, דיבידנד, רווח מני"ע , שכ"ד).

5. בעלי הכנסה מריבית הגבוהה מ337,000 ש"ח.

6, בעלי הכנסה מניירות ערך בארץ אם מחזור המכירות עולה על 2,500,000 ש"ח.

7. בעלי הכנסה מקצבת חוץ שעולה על 334,000 ש"ח.

8. בעלי מתקן לאנרגיה סולארית שהכנסתם עולה על 98,707 ש"ח.

9. מי שמחזיק בנכסי חוץ או בחשבון בתאגיד חוץ ששווים 1,855,000 ש"ח.

זהו, מקווה שהשכירים מביניכם (חלק מהאמור רלוונטי כמובן גם לעצמאים) יפיקו תועלת מהפוסט, ברור לי שרבים מהדברים קשים לעיכול , אבל כל שאלה אפשר לשאול ממש פה למטה ושיהיה סוף שנה שמח...

סיגל