כשהייתי ילדה קטנה, אי שם בשנות ה-70 המוקדמות, לבנק הפועלים הייתה תוכנית חסכון שנקראה דן חסכן,
הנציג שלה היה גמד זקן וחמוד שעודד את ילדי ישראל לחסוך באמצעות קופות חסכון שדמותו הייתה מוטבעת עליהן, את החסכונות שצברו הילדים בקופות , אחת לתקופה היו מביאים לסניף הבנק שם הם היו מופקדים לתוכניות חסכון.
נדמה שאז החינוך לחסכון היה הרבה יותר בולט מאשר היום, אולי זו התחושה שלי בלבד, אולי בגלל שגם אבי היה איש שהאמין ב" לשמור גרוש לבן ליום שחור" וחינך אותנו לחיסכון , בכל אופן 'כל חיי החיסכון היה במודעות שלי , להפתעתי בחיי הבוגרים גיליתי שלא כולם כאלה ובתחושה שלי, גם עם השנים , בד בבד הגידול בצריכה ובפיתויים אנשים שוכחים שחיסכון הוא ערך וערך חשוב, וככזה הוא לא מספיק מונחל לדור הבא ואני רואה את זה גם אצל ילדיי .
אבל לאחרונה, לשמחתי אני מגלה עוד ועוד אנשים שכן מתעניינים בדרכים לחסוך, במיוחד חיסכון לילדים , בתקופתנו כמו שיש שפע בכל מוצר צריכה יש גם שפע בתוכניות ואפשרויות חסכון, העניין הוא שכשהשפע הזה מגיע לתחום הפיננסי אנשים מתחילים להתבלבל, פעם היו תוכניות חסכון בבנקים וזהו, תוכנית לבר מצווה , תוכנית ללימודים תוכנית לרכב חדש וגם אם זו לא הייתה תוכנית אלא קופת גמל גם היא נוהלה בבנק והכל היה הרבה יותר פשוט. היום יש גם חברות השקעה גם בנקים וגם חברות ביטוח ,ובהתאם לכך גם מבחר תוכניות: קרנות נאמנות, קרנות מחקות ותעודות סל , קופות גמל להשקעה ופוליסות חסכון ובתוך כל פונקציה יש עוד מבחר כי יש כאלה בסיכון גבוה ויש כאלה בסיכון נמוך יש מנייתי ויש אג"חי ועוד ועוד שמות מבלבלים עד שבסוף אנחנו חוזרים למה שאנחנו מכירים ויודעים - תוכניות החסכון בבנקים ולו רק בגלל שהתבלבלנו מכל השפע.
אז אנסה לעשות לכם סדר, אני אומנם לא יועצת השקעות רק רואת חשבון אבל אין בפוסט הזה בכדי להציע אלא רק לעשות סדר ונתחיל מהתחלה.
חיסכון לכל ילד
ההתחלה מבחינתי בחיסכון לילדים היא התוכנית המצוינת יש לומר של האוצר שיצאה לדרך בשנת 2017 (בתחולה רטרואקטיבית ממאי 2015) חיסכון לכל ילד . מהות התוכנית היא שבמקום להגדיל את קצבת הילדים ולהעבירה ככסף נזיל לחשבונות הבנק של ההורים החליט האוצר להגדיל את הקצבה אך הגידול בה יועבר לתוכנית חיסכון על שם הילד,
ילדים שנולדו עד ה1/1/17 יקבלו בגיל 18 מענק של 510 שח ואם ישאירי את הכסף עד לגיל 21 יקבל עוד 510 ש"ח.
ילדים שנולדו אחרי ה1/1/17 -יקבלו מענק של 255, בגיל 3 ו255 שח נוספים בגיל 13.
ואחכ שוב בגיל 21 510 שח אם לא ימשכו את הכסף.
האוצר נתן שתי אפשרויות עיקריות להפקדת החסכון הראשונה הינה תוכניות חסכון בבנקים והשניה הינה קופת גמל להשקעה בחברות ביטוח וחברות השקעה.
התוכניות בבנקים מחולקות לתוכניות עם ריבית קבועה צמודה למדד , תוכניות עם ריבית קבועה לא צמודה ותוכניות עם ריבית משתנה וכל אחת מאלה יכולה להיות תוכנית ללא נקודות יציאה ותוכנית עם נקודת יציאה כל חמש שנים.
קופות הגמל להשקעה מחולקות לקופות עם סיכון מוגבר , כאלה עם סיכון בינוני ועוד מסלול של סיכון מועט ,קופה לפי ההלכה וקופה לפי השריעה .
האוצר נתן אפשרות להכפיל את סכום ההפקדה , ההפקדה כרגע על ידי הביטוח הלאומי הינה 50 ש"ח לילד ולהורים ישנה אפשרות בכל שלב להכפיל את הסכום ל100 ש"ח (כאן)
אז מה לבחור?
אני מניחה שאת הנתונים היבשים רובכן כבר ידעתן , שאלת השאלות היא במה לבחור כדי למקסם את ההשקעה?
אז להמליץ אני לא יכולה , אני יכולה רק להסביר ולאחר ההסברים נסו לבחור בחירה מושכלת עד כמה שאפשר.
חסכון בבנקים
כמו שאפשר לראות בקישור (פה) הבנקים מציעים ריביות שונות התלויות בגורמים כמו , תקופת תוכנית החסכון, (ככל שהיא ארוכה יותר הריבית גבוהה יותר) , ריבית צמודה או נומינלית (ריבית צמודה נמוכה משמעותית מריבית נומינלית) ריבית משתנה או קבועה (משתנה מוגדרת כהפרש מריבית הפריים ונמוכה משמעותית מהקבועה) עם נקודות יציאה או בלי (כמובן שעם נקודות יציאה ריבית נמוכה יותר).
אפשר לראות שהריבית הגבוהה ביותר ניתנת על ידי בנק הפועלים עבור ילד בין גיל אפס לשנה , ריבית קבועה לא צמודה ללא אפשרות יציאה והריבית היא ריבית של 4 אחוז.(נכון ל2/8/18).
אז בעולם של ריבית אפסית שכרגע אנחנו חיים בו , ריבית ארבעה אחוז אכן נשמעת ריבית מצויינת אז מה המלכוד? ובכן , קודם כל הריבית אינה צמודה כלומר במקרה של אינפלציה גבוהה (שנקווה שלא תגיע אבל מישהו כבר אמר שנבואה ניתנה לשוטים) לא תהיה משמעות לריבית הגבוהה והכסף יאבד את ערכו, ובנוסף אין נקודות יציאה כך שאם אכן תהיה אינפלציה לא ניתן להעביר את הכסף לתוכנית עם ריבית צמודה למשל, דבר נוסף הוא שבטווח של שמונה עשרה שנה גם הריבית במשק יכולה לעלות ומכיוון שהריבית היא קבועה וללא מסלולי יציאה לא נוכל להנות מעליית הריבית במקרה שתהיה, באופציות האחרות של תוכניות החסכון כמובן שהריבית היא הרבה יותר נמוכה .
קופות גמל
בניגוד לבנקים בהשקעה בקופות הגמל (כאן )אין תשואה מובטחת, רמת הסיכון של הקופות מייצגת את החשיפה שלהם למניות , קופות בסיכון מוגבר מכילות לכל הפחות 75 אחוז השקעה,במניות קופות בסיכון בינוני החשיפה היא לכ-35 אחז מניות (תלוי בחברה) השאר באגח ובהשקעות אלטרנטיביות וקופות בסיכון מופחת חשופות לכ-15 אחוז מניות . בהתאם לסיכון כך גם הסיכוי, ככל שהסיכון גדול הרווח העשוי לצמוח הוא גבוה יותר אך כך גם ההפסד . מצד שני מחקרים מוכיחים כי לטווח ארוך ההשקעה במניות היא רווחית יותר, ממחקר שעשה בנק ישראל הוא מצא שממוצע התשואות הריאליות ברוטו מהשקעות בשוק ההון לטווחים של חמש, עשר , חמשה עשרה ועשרים שנה בין השנים 1988-2017 נע בין 7.4 -7.9 אחוז .
מה שכדאי עוד לקחת בחשבון בתהליך הבחירה הוא את עניין הריבית דריבית , (על זה אפשר לקרוא כאן בבלוג המצויין של הילה בן חנוך -"פנסיה בסטילטו"), בקצרה אומר שכשמסתכלים על התשואה זה לא מספיק צריך לקחת בחשבון שעל התשואה יש עוד תשואה כי בעצם כל שנה התשואה מחושבת על הקרן + התשואה של שנה קודמת .
אז איך מחליטים?
מי ששונא לחלוטין סיכון וגם אין בכוונתו להתעסק עם החסכון אפילו אחת לתקופה אז אולי כדאי לשקול השקעה בתוכנית חיסכון למרות כל החסרונות (ובעיני החסרונות עולים על היתרונות) נוח לעשות שגר ושכח עד לגיל 18 ויהיה מה שיהיה.
מי שמוכן קצת יותר להשקיע מזמנו וגם לוקח בחשבון שיש סיכוי להפסדים כדאי לשקול ברצינות קופת גמל , רמת הסיכון של קופת הגמל בה יבחר תלויה במידה ניכרת בתקופת החיסכון , כי ככל שהזמן גדל יש סיכוי לרווחים, או יותר נכון יש יותר אפשרות לתיקונים במקרה של ירידות בבורסה, בנוסף לכך אם המשקיע הוא עם אצבע על ההדק ובודק את החיסכון אחת לתקופה ,יש באפשרותו להעביר לקופות בסיכון נמוך יותר במקרה של צפי לירידות , או במקרה שיש רווחים וגם עומדים בפני סיום התקופה כדאי לשקול העברה לקופות בסיכון נמוך יותר.
כדאי לקחת בחשבון כי גם קופות עם סיכון מופחת עשויות להפסיד.
אז כפי שאתם רואים אין תשובה מוחלטת , הבחירה היא מאוד אינדיבידואלית, כדאי לקחת בחשבון את כל השיקולים , ולהחליט מה הכי מתאים לכם באופן אישי.
כמובן שלפני הבחירה כדאי לבדוק את התשואות שעשו אותן קופות בשנים האחרונות, אומנם אף פעם לא מובטח שמה שהיה הוא שיהיה אבל זה בכל זאת זו האינדקציה היחידה שיש לנו במיוחד אם הבחינה נעשית על תוצאות לאורך שנים.
שלוש הערות נוספות בקשר לחיסכון לכל ילד:
א. את דמי הניהול משלם הביטוח הלאומי כך שהם אינם מהווים שיקול
ב. רק מדגישה את העובדה כי אם בחרתם בפקדון בבנק , ניתן לעבור לפקדונות אחרים באותו בנק וזאת גם רק אם בחרתם תוכנית עם נקודות יציאה. החיסכון בקופת הגמל קצת יותר גמיש , ניתן לעבור בין תוכנית לתוכנית וגם בין קופה לקופה אך לא ניתן לעבור לבנק.
ג. ניתן להחליט על מסלול עד חצי שנה לאחר הולדת הילד לאחר מכן הביטוח הלאומי יעשה עבורכם את הבחירה.
עד כאן חסכון לכל ילד אך בעודנו כאן, ברשותכם אכתוב עוד כמה מילים על אפשרויות השקעה וחסכון נוספות:
קרן השתלמות:
קרן השתלמות היא מעין תוכנית חסכון לטווח ארוך עם הטבות במס , היא מיועדת לשכיר שכנגד הפקדה שלו יש הפקדה של המעסיק (ביחס של 1 ל-3) ולעצמאי, אדם שאינו שכיר ואינו עצמאי אינו יכול להפקיד לקרן השתלמות וגם שכיר שמעסיקו אינו מפקיד עבורו אינו יכול להפקיד.
קרנות השתלמות ניתן למצוא בחברות השקעה ובחברות ביטוח
יתרונות:
*הטבות במס: הפקדה של עד 18,240 ש"ח בשנה פטורה ממס רווחי הון .
אצל עצמאי הפקדה במסגרת התקרה הקבועה בחוק מהווה הוצאה מוכרת ואילו אצל שכיר, הפקדת המעסיק אינה חייבת במס.
*החוסכים יכולים לקבל הלוואות בריביות נמוכות ובתנאי החזרה נוחים לעומת הבנקים .
*ניתן לעבור מקרן השתלמות אחת לאחרת מבלי שהמעבר יחשב ארוע מס.
*ישנן קרנות עם תשואות מצויינות לפני הבחירה כדאי לעשות סקר שוק כמובן לגבי תשואות לאורך זמן משמעותי (כאן). וכן לעשות סקירה לגבי דמי ניהול.
*החלת ותק - ניתן להעביר ותק של קרן השתלמות אחת לאחרת בתנאי שלפחות אחת מקרנות ההשתלמות היא קרן השתלמות במעמד שכיר.
חסרונות:
*נזילות: ניתן למשוך בפטור ממס רק אחרי 6 שנים (לצורך של השתלמות/לימודים אחרי 3 שנים וגם הגעה לגיל פרישה מאפשרת משיכה אחרי 3 שנים).
*סיכון: כמו כל השקעה שכוללת מניות והשקעות אחרות גם פה יש סיכון , כמו שיש סיכוי לרווח גבוה יש גם סיכוי להפסד
*לא כולם יכולים להפקיד לקרן השתלמות כאמור לעיל.
פוליסת חסכון
פוליסת חסכון היא תוכנית השקעה לטווח קצר ובינוני שמציעות חברות הביטוח. כמעט לכל חברה יש אחת כזו במגוון מסלולים להראל יש את מגוון להכשרת היישוב את בסט אינווסט לפניקס את אקסלנס אינווסט וכן הלאה, המסלולים נעים בין מסלולים סולידיים המשקיעים רק באג"ח, פקדונות והשקעות סולידיות אחרות ללא מניות ועד מסלול של רק מניות.
למרות המילה פוליסה אין במכשיר עניין ביטוחי אלא רק חסכון.
יתרונות
*נזילות: ניתן לשחרר את הכסף בכל שלב
*ניתן להעביר ממסלול למסלול (פוליסה לפוליסה) באותה חברת ביטוח ללא מימוש כלומר לא נדרש תשלום מס רווח הון.
*תשואות יפות מאוד בשנים האחרונות (אפשר לראות כאן)
*ניתן לייצר קצבה חודשית (אנונה).
*אין הגבלה בסכום המופקד כפי שתראו בהמשך שיש בקופת גמל להשקעה.
הטבות במס לילידי 1948 ומטה ולבעלי הכנסות מעטות לפי הוראות סעיף 125ד.
חסרונות
* המסלולים הפחות סולידים אומנם הניבו תשואה ריאלית יפה מאוד בשנים האחרונות אבל כשמדובר בבורסה תמיד יש סיכון.
*את מס רווח ההון שמשולם על הרווחים (25%) לא ניתן לקזז כנגד הפסדים מהשקעות אחרות בניירות ערך.
*לא ניתן לעבור מחברה לחברה ללא תשלום מס רק בין מסלולים באותה חברה.
*דמי ניהול יחסית גבוהים אבל יש להתמקח כי אפשר להוריד משמעותית.
קופת גמל להשקעה
קופת גמל להשקעה היא מכשיר חדש , הוא בעצם כמעט אותו מכשיר שקיים בחסכון לכל ילד ועליו כתבתי למעלה , הוא קצת מזכיר את פוליסת החיסכון , אל תטעו בשם קופת הגמל להשקעה היא יותר תוכנית חסכון מאשר קופת הגמל המסורתית , לא מקבלים בה את אותם הטבות במס שמקבלים בקופת הגמל (ניכוי ממס וזיכוי ממס) והיא יכולה בהחלט לשמש תוכנית חסכון לטווח קצר ובינוני. את קופות הגמל להשקעה מנהלות גם חברות ביטוח וגם חברות השקעה, גם בקופת גמל להשקעה יש מגוון מסלולים מסולידי ועד מסלול מנייתי בלבד.
יתרונות
*אפשרות למשיכת קצבה בגיל פרישה .
*משיכה כקצבה אחרי גיל פרישה מזכה בפטור ממס על רווחי ההון
*דמי ניהול יחסית נמוכים לשאר מכשירי ההשקעה.
*תשואות טובות לפחות מאז שקמו קופות הגמל להשקעה בשנת 2016 כאן
*ניתן לעבור ממסלול למסלול ומחברה ללא תשלום מס רווח הון (ההתחשבנות תעשה רק במשיכה הסופית) דבר שמשפיע על הרווחים שלנו דרך הריבית דריבית.
חסרונות
*ניתן להפקיד רק עד 70,000 ש"ח לשנה על כל תעודת זהות , לא ממש חסרון במשפחה נניח בת חמש נפשות שאז אפשר להפקיד עד 350,000 ש"ח סכום נאה לכל הדעות , אבל כשמדובר ביחיד למשל זה חסרון.
*כמו בפוליסות החסכון ,גם פה לא ניתן לקזז הפסדי הון מהשקעות אחרות בניירות ערך כנגד הרווחים מקופת הגמל.
קרן נאמנות
קרן נאמנות היא בעצם השקעה משותפת בניירות ערך. לכל קרן נאמנות יש נכסים , המשקיע קונה תעודת השתתפות בקרן המקנה לו אחוזים מסויימים בנכסי הקרן. לקרן יש מנהל שאחראי על ניהול כספי הקרן ונאמן שאחראי על שמירת כספי המשקיעים.
בדרך כלל משקיעים בקרן נאמנות הם אנשים שרצים להיות בבורסה אך לא מסוגלים או לא רוצים להתנהל באופן ישיר במסחר בניירות הערך.
קרנות נאמנות אפשר לרכוש בבנקים ובבתי השקעה.
יתרונות
*הכסף בקרנות הנאמנות מנוהל על ידי מומחים בשוק ההון (כך גם כמובן בשאר המכשירים שמנינו עד כה אבל ביחס לניהול עצמי של ניירות ערך זה יתרון).
*הכסף בקרנות הוא כסף נזיל , ניתן לממש אותו בכל רגע נתון.
*בהנחה שהקרן אינה קרן פטורה (קרן שדואגת לתשלום המס בעצמה) ניתן כמובן לקזז רווחים והפסדים מהשקעות בניירות ערך אחרים.
חסרונות
*דמי הניהול שמשלמים לקרן הם גבוהים מאוד, צריך לשלם למנהל הקרן ולנאמן הקרן ועוד כל מיני עמלות שונות ומשונות שגם אם אנחנו לא משלמים אותם באופן ישיר הם מתבטאים בתשואה שנקבל.
*סיכון, כמו בכל השקעה בשוק ההון יש סיכונים והם לא מעטים צריך וכדאי לבדוק מה קונים ואת תשקיף הקרן.
פקדון מובנה
פקדון מובנה הוא מכשיר פיננסי שמשווק על ידי הבנקים אבל לא מיוצר על ידם, הפקדון הוא מכשיר שצמוד לנכס בסיס מסויים , יכול להיות מניה או מדד מסויים כיצרן המכשיר מתנה את הרווח של הצרכן בהתאם לרווח של נכס הבסיס כלומר הוא יכול להבטיח 60 אחוז מעליית נכס הבסיס עד עליה של 20 אחוז ואחר כך אחוז הרבה יותר נמוך על כל עליה, מצד שני אם נכס הבסיס מפסיד בתום תקופת הפקדון הצרכן מקבל את ההשקעה הנומינלית שהשקיע.
יתרונות
*לכאורה הצרכן לא יכול להפסיד כי גם אם נכס הבסיס מפסיד הוא יקבל את ההשקעה אז למה לכאורה? כי בעצם הצרכן מפסיד את הפסד ההשקעה האלטרנטיבית של הכסף שלו ובנוסף אם הייתה אינפלציה אז ההשקעה נשחקה בגובה האינפלציה, מצד שני מי שמשאיר את הכסף שלו לנוח בחשבון הבנק כדאי לשקול פקדון מובנה.
חסרונות
*הפקדון אינו נזיל , לא ניתן למושכו לפני תום תקופה ובדרך כלל תקופת הפקדון נעה בין שנה לשלוש תלוי בהסכם.
*הבנקים אינם יצרני המכשיר הם רק המתווכים, היו מקרים שגופים פיננסים נפלו ולכן יש בכך סיכון, כדאי תמיד לבדוק אם הבנקים גם ערבים לפקדון מעבר להיותם מתווכים.
* אם הצרכן ישקיע באופן עצמאי באותו נכס בסיס הוא כמובן ירויח הרבה י
ישנן עוד שני סוגי השקעות שאני לא אפרט עליהן כי לדעתי הן דורשות הבנה קצת יותר מעמיקה בשוק ההון והן תעודות סל וקרנות מחקות.
לסיכום הפוסט הארוך והאולי גם מייגע רק עוד כמה מילים , לאחרונה אני רואה בכל מיני קבוצות פייסבוק שאני חברה בהן המלצות על חלק מהמכשירים שהצגתי כאן,ללא שום הסתייגות אז נכון שבשנים האחרונות למכשירים האלה (פוליסות חסכון וקופת גמל להשקעה למשל)ישנה עדנה והתשואות בהן הן יפות , אבל מה שהיה הוא לא תמיד מה שיהיה והבורסה כמו שהיא עולה היא יכולה גם לרדת ואף אחד לא ממש יודע מתי זה יקרה אז תמיד צריך לעשות חשיבה מושכלת ובטח לא לשים את כל הביצים בסל אחד.
מקווה שהפוסט הזה הואיל לכם ולו במעט ובהצלחה
שאלות כאן למטה
סיגל