• סיגל מולקנדוב

ואם אני גם שכירה וגם עצמאית?

את השאלה שבכותרת שאלה אותי מישהי בארוע חברתי מסויים כשהתברר לה שאני רואת חשבון והתפתחה בינינו שיחה , חשבתי שהתשובה לשאלה רלוונטית לעוד רבים שהם גם שכירים ומנסים לפתח עסק עצמאי בין אם הם מתחזקים מייצג ובין אם לא.

הפוסט מתייחס לחמישה היבטים:

א. מס הכנסה

ב. ביטוח לאומי

ג. פנסייה ופנסיית חובה

ד. קרן השתלמות

ה. מע"מ

הוא אינו מתייחס לשאלה האם משתלם להיות עצמאית אם את גם שכירה, וזו שאלה שעולה רבות, רק שאין עליה תשובה חד משמעית , היא מאוד אינדיבדואלית וכל אחת צריכה לעשות לעצמה את החישובים הכלכלים

האירגוניים, הנפשיים וכל מה שמניע אותה מראש לחשוב על להיות עצמאית.



מס הכנסה

שכירה שהיא שכירה במקום עבודה אחד וגם עצמאית אינה נדרשת לבצע תאום מס כפי שמבצעת שכירה העובדת ביותר ממקום עבודה אחד.

עצמאית נדרשת לשלם מקדמות מס שהן בעצם מהוות סוג של תאום מס.(אפשר לקרוא עליהן כאן)

בדרך כלל המקדמות נקבעות על ידי רשות המיסים על פי האחוז הענפי אליו שייך העסק ,(לפחות זה כך בשנה הראשונה אחר כך האחוז נקבע לפי שנת הדוח האחרונה שיש בידי רשות המיסים) ולרוב הם נקבעות כאחוז מהמחזור (לעיתים רחוקות מאוד כסכום קבוע).

אם נדמה לך שאחוז המקדמות גבוה או נמוך , אפשר לערוך חישוב משוער של המס על סך הכנסותייך (משכורת ורווח צפוי מהעסק ) להפחית את המס המשוער שירד מהמשכורת ,את הסכום שיצא לחלק במחזור המשוער מעסקך וזה יהיה אחוז המקדמות , אם הוא שונה ממה שרשות המיסים קבעה אפשר להגיש בקשה להקטנה או בטול אם אין צפי למס ,באמצעות טופס 2216/א . אם אחוז המקדמות נמוך מדי אפשר לפנות בכתב לפקיד השומה בה מתנהלים ענייניך (מזכירות חוליית עצמאים) עם מכתב בקשה להגדלה והסבר.

ייש לציין כי נישום המצויד במייצג (רואה חשבון או מייצג) הקטנה ביטול או הגדלת מקדמות מבוצעים בקלות דרך מערכת השע"מ, אם לא נקבעו מקדמות בכל מקרה התחשבנות המס תתבצע עם הגשת הדוח השנתי

כדאי לדעת שאם מבטלים או מקטינים מקדמות שלא לצורך, כלומר , אם הקטנתם /ביטלתם מקדמות שנקבעו לכם על ידי רשות המיסים ובסופו של דבר בדוח של אותה שנה יצא שנדרשתם להשלים מס תקבלו קנס שאינו ניתן לביטול שמחושב כריבית והפרשי הצמדה על סכום המס ממחצית השנה ועד ליום תשלום המקדמה.























ביטוח לאומי

עצמאית שהיא גם שכירה , חייבת לפתוח תיק בביטוח לאומי, הרבה פעמים עולה השאלה: אם אני משלמת ביטוח לאומי כשכיר למה אני נדרשת לשלם גם כעצמאית?

בעיקרון על כל הכנסה מיגיעה אישית, יש לשלם ביטוח לאומי, בביטוח לאומי ישנה הגדרה של "עצמאי שאינו עונה להגדרה" (אפשר לקרוא על זה כאן ) ככזה, הכנסתו אינה נחשבת כהכנסה מיגיעה אישית ולכן עד סכום הכנסה (רווח) של רבע מהשכר הממוצע ( 2,638 ש"ח ב2020) ,הוא לא נדרש לשלם ביטוח לאומי ומעבר לכך ועד להכנסה של חצי מהשכר הממוצע (מעבר לכך אינו יכול להיות מוגדר כעצמאי שאינו עונה להגדרה), ישלם דמי ביטוח לאומי כעל הכנסה פאסיבית.(נעה בין 9.61 אחוז ל-12 אחוז).

בכל מקרה, גם אם אתם שכירים והתחלתם לעבוד כעצמאים לצורכי מעמ ומס הכנסה אתם חייבים לפתוח תיק בביטוח לאומי ואז לקבל את ההגדרה הנכונה לכם ובהתאם אליה יקבעו דמי הביטוח.

כשכירים שהם גם עצמאים, אם לפי ההגדרה אתם מוגדרים בביטוח הלאומי, כעצמאי שאינו עונה להגדרה ומרוויחים עד רבע מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח לחודש) הרי שלא יהיה לכם עניין עם ביטוח לאומי אבל גם לא תהיו מבוטחים לעניין ענף תאונות עבודה ודמי לידה על הכנסתכם כעצמאיo. אם אתם מרויחים כעצמאים ,מעל רבע מהשכר הממוצע ועד לחצי מהשכר הממוצע (בין 2,638 ש"ח ל- 5,276 ש"ח) תצטרכו לשלם דמי בטוח לאומי על ההפרש שבין הכנסתכם כעצמאי לבין רבע מהשכר הממוצע (אבל עדין לא תהיו מבוטחים כאמור לעיל) כדי לדעת כמה תשלמו ,יש לבחון מה גובה המשכורת שלכם , אם המשכורת גבוהה מ60 אחוז מהשכר הממוצע (6,331 ש"ח) אז תצטרכו לשלם 12 אחוז על ההפרש האמור . אם המשכורת נמוכה מ6,331 ש"ח , אז על על החלק מההפרש שמשלים את המשכורת ל-6,331 ש"ח תשלמו 9.61 אחוז ומה שמעבר 12 אחוז.

אם אתם מוגדרים כעצמאים לצרכי ביטוח לאומי (ולא עצמאי שאינו עונה) ומרויחים כשכירים מעל 60 אחוז מהשכר הממוצע אז על כל שקל של הכנסתכם כעצמאים (הכנסה-=רווח=מחזור הכנסות -הוצאות) תשלמו 17.83 אחוז עד לסך הכנסה (שכיר+עצמאי) של 44,020 ש"ח.

אם כשכירים אתם מרויחים פחות מ60 אחוז מהשכר הממוצע אז על חלק ההכנסה כעצמאי שמשלימה יחד עם המשכורת להכנסה של 60 אחוז מהשכר הממוצע (6,331 ש"ח כאמור) , תשלמו 5.97 אחוז ועל יתרת ההכנסה כעצמאי ועד לתקרה כוללת של 44,020 ש"ח תשלמו 17.83 אחוז.


דוגמא:

דנה מרויחה מעבודתה כשכירה 6,000 ש"ח לחודש ומעבודתה כעצמאית מרויחה 4,000 ש"ח לחודש.

בביטוח הלאומי היא מוגדרת כעצמאית שאינה עונה להגדרה , כמה דמי ביטוח כעצמאית היא צריכה לשלם?


מכיון שהכנסתה של דנה כעצמאית גבוהה מרבע מהשכר הממוצע (2,638 ש"ח) אבל היא עדיין מוגדרת כעצמאית שאינה עונה להגדרה הרי שתצטרך לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסה כעצמאית בסך של :

4,000-2,638 =1,362 ש"ח.

כמה תצטרך לשלם?

מכיון שכשכירה היא מרויחה פחות מ6,330 ש"ח, אז על ההשלמה מהעצמאי לתקרה של 6,330 ש"ח תשלם 9.61 אחוז כלומר

6,330-6,000=330

על 330 ש"ח תשלם 9.61 אחוז = 330*9.61%=32 ש"ח

על ההפרש 1,362-330=1,032 ש"ח תשלם 12 אחוז 1,032*12%=124 ש"ח

ובסה"כ - 124+32=156 ש"ח.


ואם דנה הייתה מוגדרת במוסד לביטוח לאומי כעצמאית?

אז הייתה צריכה לשלם ביטוח לאומי על כל הכנסתה כעצמאית כדלקממן:

על 330 ש"ח המשלימיםל-60 אחוז מהשכר הממוצע הייתה משלמת 5.97 אחוז

על ההפרש 4,000-330=3,670 ש"ח הייתה משלמת 17.83 אחוז

ובסה"כ :330*3,670+5.97%*17.83%=674 ש"ח.

(בפועל הייתה משלמת סכום קצת יותר נמוך כי ביטוח לאומי מבצע הפחתה מסויימת מהחישוב שאני לא נכנסת אליו כרגע).


ואחרי זה אתן בטח מרגישות כמו זו שבתמונה...



פנסייה ופנסיית חובה

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 חוקק חוק פנסיית חובה לעצמאים, על החוק בפרוטרוט אפשר לקרוא כאן.

בהסתכלות על חוק פנסיית חובה, שכירה שהיא גם עצמאית לא תחוייב להפקיד לפנסיה אם כשכירה הפקידו עבורה יותר מהסכום אותו היא אמורה להפקיד כעצמאית.

אם למשל שכירה מרויחה 8,000 ש"ח ומפקידים עבורה לפנסיה 18.5 אחוז (6 תגמולי עובד, 6.5 תגמולי מעסיק ו6 פיצויים) כלומר סך של 1,480 ש"ח, כעצמאית היא מרויחה 5,000 ש"ח לכן לפי חוק פנסיית חובה היתה אמורה להפקיד כעצמאית 4.45%*5,000 = 222 ש"ח.

מכיון שסכום ההפקדה כשכירה עולה על סכום ההפקדה שאמורה היתה להפקיד כעצמאית, היא לא מחוייבת להפקיד כעצמאית.

אם כשכירה היא מרויחה 3,000 ש"ח מפקידים עבורה 3,000*18.5%=555 ש"ח, וכעצמאית היא מרויחה 12,000 ש"ח , לפי החוק הוא היתה אמורה להפקיד מכסימום 897 ש"ח (ראו הסבר כאן) מכיון שכשכירה הפקידה כבר 555 ש"ח הרי כדי לעמוד בתנאי החוק יוכל הפקיד 897-555=342 ש"ח.

מעבר לחוק פנסיית חובה, מס הכנסה נותן הטבה במס למי שמפקיד למכשיר פנסיוני לטווח ארוך (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל).

כעצמאים ניתן להפקיד לפנסיה עד 16.5 אחוז מההכנסה החייבת (שחלקם יהוו זיכוי וחלקם ניכוי ) ועד תקרת הכנסה של 211.200 ש"ח ולקבל חיסכון מס מכסימלי של 15,682ש"ח (מי שששיעור המס השולי שלו מגיע ל-50%).

אם את גם שכירה וגם עצמאית, תקרת ההפקדה כעצמאית מושפעת מההפקדה כשכירה, החישוב מורכב מאוד ובגדול הוא אומר שעל הכנסה שאינה מבוטחת (הכנסה כעצמאית לצורך העניין) ניתן לקבל הטבה בצורת זיכוי של 5 אחוז עד תקרת הכנסה מזכה (ב2020 - 8,800 ש"ח לחודש) או עד תקרת הכנסה כעצמאי כנמוך מביניהם ובתנאים מסויימים ניתן גם לקבל על אותה הכנסה הטבה בצורת ניכוי של 11אחוז.


קרן השתלמות

בקרן השתלמות טמונות 2 הטבות לעצמאי:

א. פטור ממס רווחי הון על הפקדה שנתית בגובה של 18,600 ש"ח.

ב. הכרה בהוצאה בגובה של 4.5 אחוז מההכנסה ועד לתקרת הכנסה של 265,000 ש"ח.


אם את גם שכירה שמפקידים עבורה לקרן השתלמות , את עדיין יכולה להפקיד לקרן השתלמות כעצמאית ולהנות על כל התקרה מפטור של מס רווחי הון , כלומר בקרן השתלמות , נכון להיום יש תקרה כפולה לצורך מס רווחי הון , האחת כשכירים שיכולה להגיע לסכום של 18,854 ש"ח לכל היותר והאחרת לעצמאים בסך של 18,600 ש"ח.

אבל כדי לדעת מה תהיה ההוצאה המוכרת שלך בהפקדה כעצמאית , את צריכה לנטרל מתקרת ההכנסה להפקדת עצמאי כלומר 265,000 ש"ח את ההכנסה ממנה הפקידו עבורך כשכירה ועד לתקרת ההכנסה המזכה (ב2020 - 188,544 ש"ח), את ההפרש או את ההכנסה שלך כעצמאית כנמוך שביניהם את כופלת ב4.5 אחוז וזה יהיה גובה ההוצאה המוכרת שלך מקרן השתלמות.

לדוגמא:

כשכירה מפקידים עבורך לקרן השתלמות על משכורת שנתית של 240,000 ש"ח.

כעצמאית את מרויחה 100,000 ש"ח.

הפקדת את מכסימום ההפקדה המוכרת לפטור ממס רווח הון כלומר 18,600 ש"ח.

מה תהיה ההוצאה המוכרת?

מכיוון ש240,000 ש"ח גבוה מתקרת ההכנסה המזכה שהיא 188,544 ש"ח, ניקח את תקרת ההכנסה המזכה לשכיר ונחסר אותה מתקרת ההכנסה המזכה לעצמאי שהיא 265,000 ש"ח.

265,000-188,544=76,456< 100,000 ש"ח לכן ניקח את ההפרש 76,456 ש"ח ונכפול אותו ב4.5 אחוז

76,456*4.5%=3,440 ש"ח.

כלומר מתוך הפקדה של 18,600 ש"ח 3,440 ש"ח יהיו הוצאה מוכרת.





מע"מ

האמת שבעניין מע"מ לא אמורה להיות רלוונטיות לעובדה שאת גם שכירה וגם עצמאית , אבל ישנה שאלה שעולה הרבה אצל עוסקות פטורות, והיא האם בדיווח השנתי על ההכנסות למע"מ יש לכלול גם הכנסות ממשכורת ?

אז לא ושוב לא, בהצהרת עוסק פטור המוגשת עד ל31/1 של השנה שלאחר השנה שמדווחת יש לכלול אך ורק

הכנסות מהעסק, כלומר הכנסות שיצאו בגינן קבלות.





זהו, לא להבהל, זה רק נראה מפחיד בכל מקרה מי שיש לו מייצג אז כמובן שהוא אמור לעשות את כל החישובים האמורים ובכל מקרה , בסופו של דבר המוסדות הם אלה שיגידו את המילה האחרונה , רק תמיד כדאי להיות מוכנים לקראתה.


לכל שאלה מוזמנים לכתוב למטה


סיגל